הלנת שכר

הלנת שכר בישראל מתייחסת לאי תשלום שכר העובד במועד הקבוע בחוק. לפי חוק הגנת השכר, שכר עבודה שלא שולם עד ליום התשיעי לאחר המועד לתשלום נחשב לשכר מולן. במקרה כזה, העובד זכאי לפיצוי הלנה: 5% מהשכר עבור השבוע הראשון ו-10% עבור כל שבוע נוסף או חלק ממנו, או הפרשי הצמדה בתוספת 20% לכל חודש איחור – לפי הגבוה מביניהם . בית הדין לעבודה רשאי להפחית או לבטל את הפיצוי אם ההלנה נבעה מטעות כנה, נסיבות שלא בשליטת המעסיק או חילוקי דעות מהותיים על עצם החוב, ובלבד שהסכום שאינו שנוי במחלוקת שולם במועדו . הלנת שכר, במיוחד של שכר מינימום, נחשבת לעבירה פלילית, והמעסיק עשוי להיות חשוף לקנסות או עונשי מאסר.

שתף את המאמר

המעסיק מאחר בתשלום השכר ? אתם כנראה זכאים לפיצוי כספי

גם איחור של יום אחד בתשלום שכר העבודה, נחשב להלנת שכר – כן, קראתם נכון.

בישראל, כל איחור בתשלום שכר עבודה הוא הפרת חוק שעשויה להשית קנסות על המעסיק ופיצוי כספי לעובד.

🚨 מה זה הלנת שכר ומתי זה קורה?

הלנת שכר =  כל תשלום שכר עבודה שמשולם לאחר התאריך הקבוע בחוק.

מועדים שחשוב לזכור:

  • עובדים חודשיים: השכר חייב להיות משולם עד ה-9 לחודש (עבור חודש העבודה הקודם)
  • עובדים שעתיים/יומיים: בסוף כל חודש עבודה

סוגי הלנות שכר

🛑 איחור בתשלום – גם יום אחד של איחור בתשלום נחשב הלנת שכר

🛑 אי תשלום שכר עבודה כלל – השכר לא שולם על-ידי המעסיק

 🛑 תשלום חלקי של שכר העבודה –  המעסיק שילם רק חלק מהשכר

🛑 אי תשלום זכויות נלוות  – שעות נוספות, פנסיה, קרן השתלמות וכו'

💸 ההשלכות של הלנת שכר

תשלום פיצויי הלנת שכר, על-פי החישובים הבאים – הגבוהה מהשניים:

  • שבוע ראשון: 5% מהשכר המולן
  • שבוע שני ואילך: 10% מהשכר המולן
  • או: הפרשי הצמדה + 20% מהסכום הכולל

לדוגמה: 💰 שכר חודשי של 8,000 ₪ שמולן 3 שבועות = פיצוי של כ-2,000 ₪

🎯 מה עושים כשהשכר לא מגיע?

שלב 1: תעדו הכל! 📝

  • רשמו תאריכים של איחורים
  • שמרו תלושי שכר
  • תעדו שיחות והתכתבויות עם המעסיק
  • טיפ: אפילו רישום ביומן אישי יכול לעזור בבית דין!

שלב 2: פנו למעסיק בכתב ✍️

  • שלחו דרישת תשלום רשמית (דוא"ל או דואר רשום)
  • פרטו את הסכומים והתקופות
  • זה עובד:  לעיתים פנייה למעסיק מספיקה כדי לקבל תשלום מיידי

שלב 3: פנו לארגון עובדים 🤝(במידה וקיים במקום העבודה)

  • ועד עובדים או הסתדרות יכולים ללחוץ על המעסיק
  • פתרון מהיר ללא עלויות משפטיות

שלב 4: תביעה בבית הדין ⚖️

מה תוכלו לתבוע:

  • מלוא השכר החסר
  • פיצויי הלנת שכר
  • הוצאות משפט

תירוצים נפוצים של מעסיקים: 

"מדובר באיחור של יום אחד" או (האהוב עלי) "אבל העסק בקשיים כלכליים🤔"

זה לא עניין שלכם!

החוק ברור: חובת תשלום שכר קודמת לכל הוצאה אחרת של העסק. אתם לא "נושים רגילים" – אתם בעלי זכות יסוד לתמורה.

מה עם זמן התיישנות?

יש לכם 7 שנים להגיש תביעה, אבל כמו בכל דבר – ככל שתפעלו מהר יותר, כך הסיכויים שלכם טובים יותר.

סימנים שצריכים לעורר חשש 🔥

🚩 השכר משולם באיחור חוזר ונשנה 🚩 מקבלים תירוצים במקום תשלומים 🚩 תלושי שכר לא מועברים 🚩 שעות נוספות לא משולמות 🚩 הפרשות לפנסיה מתעכבות

האם אתם צריכים עורך דין? 💡

תלוי במקרה. בבית הדין לעבודה ניתן להגיש תביעה בהליך מזורז ללא עו"ד או בהליך רגיל.

הליך מזורז ללא עו"ד :

  • סכומים קטנים
  • מקרים פשוטים
  • רוצים לחסוך בעלויות

עם עורך דין מתמחה בדיני עבודה:

  • סכומים גבוהים
  • מקרים מורכבים
  • רוצים למקסם את הפיצוי

לסיכום: הזכויות שלכם ב-5 נקודות

  1. כל איחור בשכר = הפרת חוק שעשויה לזכות בפיצויים
  2. תיעוד מסודר הוא המפתח להצלחה
  3. פנייה וטיפול מהירים מגדילים את הסיכויים
  4. קשיים כלכליים של המעסיק לא פוטרים אותו מתשלום
  5. יש לכם 7 שנים להגיש תביעה

עורך דין דיני עבודה

  • הלנת שכר זכויות עובדים
  • פיצויי הלנה דיני עבודה
  • תביעה הלנת שכר בית דין
  • איחור תשלום שכר ישראל
  • עורך דין דיני עבודה הלנת שכר
  • מתי מותר התפטרות בדין מפוטר
  • חוק הגנת השכר פיצויים

זקוקים לעזרה משפטית? 📞

אם אתם מתמודדים עם🔹 איחורים חוזרים בתשלום שכר 🔹 אי תשלום שעות נוספות 🔹 תשלום חלקי של השכר 🔹 אי תשלום הפרשת כספי פנסיה

אל תישארו לבד מול המעסיק!

ייתכן שאתם זכאים לפיצויי הלנת שכר. התייעצות עם עורך דין מומלץ בדיני עבודה תעזור לכם להבין את הזכויות שלכם ולמקסם את הפיצוי.

המידע במאמר זה הוא להכוונה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לייעוץ מותאם למקרה ספציפי, פנו לעורך דין דיני עבודה.

לקבלת ייעוץ משפטי ממוקד ללא התחייבות, השאירו פרטים עוד היום ועו"ד ייצור קשר בהקדם

משרד עורכי דין דקל זילבר

מאמרים נוספים

פיטורים בזמן מחלה

הכלל הבסיסי בדין הישראלי הוא איסור על פיטורי עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה. הגנה זו מעוגנת בסעיף 4א לחוק דמי מחלה, הקובע כי אין לפטר עובד במהלך התקופה שבה הוא זכאי לתשלום דמי מחלה צבורים. ההיגיון העומד מאחורי הוראה זו הוא מניעת מצב בו עובד, שנמצא במצב רפואי רגיש, ימצא עצמו ללא מקור הכנסה או בטחון תעסוקתי. הגנה זו, יש להדגיש, חלה אך ורק על היעדרות עקב מחלת העובד עצמו ומוגבלת לתקופה המקסימלית המוגדרת בחוק, שהיא 90 ימים.

התפטרות בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה

התפטרות בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשויה לזכות את העובד בפיצויי פיטורים, כאילו פוטר. מדובר בזכות המעוגנת בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, הקובעת כי כאשר עובד מתפטר בשל נסיבות שבהן לא ניתן לצפות ממנו להמשיך בעבודתו – הוא זכאי לפיצוי.

הרעה מוחשית יכולה להתבטא בצורות שונות, כגון: קיצוץ בשכר, שינוי מקום העבודה למרחק בלתי סביר, שינוי תפקיד מהותי או תנאי עבודה פוגעניים. בית הדין לעבודה בוחן כל מקרה לגופו, תוך התייחסות למידת חומרת ההרעה ולזמן התגובה של העובד.

עם זאת, העובד נדרש להתריע בפני המעסיק על ההרעה ולתת לו הזדמנות סבירה לתקנה – ורק אם לא נעשה כן, ההתפטרות תוכר כזכאית לפיצוי.

כדי להבטיח את מיצוי הזכויות, מומלץ להיוועץ בעורך דין לדיני עבודה לפני קבלת החלטה על התפטרות במצב כזה.

אל תתפשרו על הזכויות שלכם

לייעוץ משפטי ללא התחייבות צרו קשר עוד היום