פיטורי עובד מילואים ללא היתר: מאבק משפטי עקרוני מגיע לבית הדין הארצי לעבודה
לאחר קרוב ל־500 ימי מילואים, עובד פוטר מעבודתו ללא היתר מוועדת התעסוקה. ועדת התעסוקה דחתה את בקשת המעסיקה להכשיר את הפיטורים בדיעבד, בית הדין האזורי לעבודה דחה את הערעור, וכעת המחלוקת מגיעה להליך שלישי בבית הדין הארצי לעבודה. משרד דקל זילבר עורכי דין, המייצג את העובד, עומד בחזית מאבק משפטי שעשוי להשפיע על ביטחונם התעסוקתי של משרתי מילואים רבים בישראל.
האם מעסיק רשאי לפטר עובד מילואים ורק לאחר מכן לבקש היתר?
זו השאלה המשפטית העקרונית העומדת במרכז המחלוקת בין עובד, ששירת מעל ל־500 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר, לבין מעסיקתו לשעבר, חברת סינקופה 2002 בע"מ.
יחסי העבודה הסתיימו בפיטוריו של העובד בדצמבר 2025, לאחר שגויס לסבב מילואים נוסף, מבלי שהחברה קיבלה היתר לפיטוריו מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. כשלושה חודשים לאחר מכן פנתה החברה לוועדה בבקשה לקבל היתר לפיטורים בדיעבד.
ועדת התעסוקה מחקה את הבקשה על הסף מחוסר סמכות. החברה ערערה לבית הדין האזורי לעבודה, אולם גם ערעורה נדחה, והיא חויבה בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.
בכך לא הסתיים המאבק. החברה פנתה לבית הדין הארצי לעבודה, בהליך משפטי שלישי סביב אותה שאלה עקרונית.
מדוע ההכרעה עשויה להשפיע על כלל משרתי המילואים?
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, מעניק הגנה מיוחדת לעובדים המשרתים במילואים, ובכלל זה מגבלות על פיטוריהם בתקופות המוגנות בחוק.
בהתאם לחוק, ההיתר הנדרש לפיטורים נועד לשמש מנגנון הגנה מקדים לפיטורי עובדים המשרתים במילואים, ולא אמצעי להכשרת פיטורים שכבר בוצעו.
הכרה בהיתר פיטורים בדיעבד תרוקן מתוכן את הגנות החוק ויהפוך את ועדת התעסוקה מגורם מפקח לחותמת גומי בידי מעסיקים
מנגד, החברה טוענת כי החוק אינו שולל מתן היתר רטרואקטיבי, וכי יש לאפשר בחינת מקרים שבהם המעסיק למד על שירות המילואים רק לאחר סיום ההעסקה.
בית הדין הארצי נדרש אפוא להכריע בשאלה יקרונית, שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך ועשויות להשפיע על משק העבודה כולו, ובפרט על ציבור משרתי המילואים, בני משפחותיהם ומעסיקיהם.
משרד דקל זילבר מייצג את העובד במאבק המשפטי
עורכי הדין גיל דקל וחן זילבר, ממשרד דקל זילבר עורכי דין, מייצגים את העובד בהליכים המשפטיים.
לגישתנו, ההגנה על משרתי המילואים נועדה להבטיח ביטחון תעסוקתי ממשי ולמנוע פגיעה בזכויותיהם בשל שירותם הצבאי, כך שיוכלו למלא את חובתם למדינה בידיעה שמקום עבודתם וזכויותיהם מוגנים על פי חוק.
ההליך זכה לסיקור נרחב בכלכליסט, בכתבתה של שקד גרין ערבה מיום 1.11.2026, תחת הכותרת:
"קרב משפטי גורלי: האם מותר לפטר מילואימניק ולבקש אישור בדיעבד?"